לחץ חברתי בגיל ההתבגרות

אולי אתם זוכרים זאת מתקופת ההתבגרות שלכם: הצורך להיות מקובל, להשתייך, להיחשב IN ולמצוא חן, מנצח כל דבר כשאתה בגיל העשרה. איך אפשר לעזור למתבגרים שלנו כשהם מתמודדים עם לחץ חברתי?

מומחי מאוחדת

לחץ חברתי מוגדר כמצב בו מופעלת השפעה חברתית על אדם מצד האנשים הסובבים אותו. כתוצאה, האדם עשוי “להיכנע” ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות רצונו, צרכיו, הרגליו, העדפותיו או מצפונו . זוהי למעשה תחושת הקונפליקט הנוצרת כתוצאה מפער בין מעשים ורצונות/אמונות.

בני נוער מושפעים ומזדהים הרבה יותר מהחברה שאתה הם מבלים – מאשר מבני המשפחה. זהו שלב בחיים, בו המתבגר מנסה לייצר לעצמו זהות אישית באמצעות שייכות לקבוצה ואימוץ הכללים והחוקים המקובלים בה, ולכן, בעצם, הוא מהווה מטרה נוחה ללחצים חברתיים.

לחץ חברתי, פנים רבות לו

ישנו לחץ המופעל על ידי הילדים החזקים, בעלי הביטחון העצמי, על החלשים מהם, בעלי הדימוי העצמי הנמוך, שהרצון שלהם לשייכות חזק מכל שיקול דעת. ישנו גם הלחץ הסמוי, שלו נכנעים גם החזקים יותר שעל מנת לשמור על מעמדם בחברה, חשים שעליהם להיות ‘כמו כולם’ ולהוכיח נאמנות. 

חשוב לציין שלחץ חברתי יכול להיות גם חיובי. למשל, תלמיד יכול לנסות להצטיין בלימודיו, או לרצות להצטרף לתנועת נוער מסוימת עקב לחץ מצד הסביבה המשמעותית לו. הבעיה מתחילה כמובן, כשמדובר בלחץ חברתי להתנהגות שלילית, כמו: עישון, סמים, אלכוהול, גניבה, אלימות פיזית ומינית. 

מתבגרים היכולים להתמודד ולא להיכנע ללחץ חברתי מסוג זה, צריכים להיות בעלי חוסן נפשי, תחושת ערך עצמי חיובי ואמונה ביכולתם למצוא קבוצה חלופית בעת הצורך. לעומת זאת, דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית שבירה, העדר ביטחון ביכולת למצוא חלופות והורים שמזדהים עם הצורך של ילדם להיות שייך ומוכנים לאפשר לו לסכן את עצמו – מגבירים את הסיכון למעידה היישר לתוך בור הציווי החברתי.

במקרה של בחירת הילד בקבוצה המשפיעה עליו לרעה, חשוב לנסות להבין על אילו צרכים עונה לו קבוצה זו. סיבה לבחירה בקבוצה כזו יכולה להיות למשל דימוי עצמי נמוך של הילד, שמרגיש שהוא חייב להתקבל לכל קבוצה שמוכנה לקבלו – אף אם מדובר בקבוצה שלילית. במצבים כאלו, רצוי לקבל סיוע מקצועי, כדי למצוא דרכים יעילות לעזור לו לעמוד בלחצי הקבוצה.

לחץ חברתי

איך אתם יכולים לעזור לילדכם להתמודד עם לחץ חברתי?

הנה כמה קווים מנחים, שכדאי לאמץ באופן כללי כשאתם הורים למתבגרים:

למרות שהורים רבים נוטים לחשוב שהם צריכים להיות חברים של ילדיהם, הנוער דווקא אינו מעוניין בהורה “חבר”, אלא זקוק לפני הכל להורה מכוון.
חשוב להציב כללים ברורים. בניגוד למה שחושבים הורים, כללים ברורים עוזרים להם בגיבוש הזהות וה’אני’ העצמי, גם אם לעיתים הם מנסים למרוד בהם. הגדירו מספר מועט של כללים כאלה, שאותם לא ניתן להפר בשום מקרה: שקר, שעת חזרה הביתה, שימוש באלימות.
היו עקביים במסר שמעבירים לילדים. גם אתם עייפים או ממהרים, או נמאס לכם לריב עם הילדים.
הישמרו ממוסר כפול. אל תדרשו מילדכם דבר שאתם בעצמכם לא עומדים בו. זה יוצר משבר אמון. למשל, אם אתם מעשנים, אל תהיו אלה שמדברים עם הילד על נזקי הסיגריות והפסקת העישון…
והנה כמה כלים מעשיים שיעזרו לכם להתמודד עם השפעות לא רצויות של לחץ חברתי:

תאום ציפיות: הגדרת ציפיות וחוקי התנהגות ברורים לגבי נושאים כמו מספר יציאות בשבוע, שעת חזרה, מקומות בילוי וכן הלאה. הגדירו מראש, לעצמכם ולמתבגר שלכם, את התוצאות לגבי אי עמידה בהסכמים שנקבעו.
הסבירו למה: הבהירו לילדכם מדוע הצבתם גבול כלשהו. התייחסות כזו היא מכבדת (איננו דורשים שהמתבגר יפעל באופן מסוים “כי ככה אמרנו”) ומונעת אפשרות שהוא יטען שהוא לא ידע או לא ממש הבין כיצד עליו להתנהג.
אכיפת הכללים שהצבתם: הצבתם גבול? היו מוכנים לשלם את המחיר שיידרש במקרים שבהם יופרו החוקים שקבעתם. לדוגמה: אם הגדרתם שעת חזרה מסוימת וילדכם לא עמד בה, היו מוכנים ללכת למקום הבילוי שלו ולהוציאו משם, ולהשלים עם העובדה שיהיה לכם ילד כועס מאוד בבית.
נסו להכיר את חבריו של ילדכם: חשוב שתפגשו אותם ותתרשמו מהם.
רשימת קשר: הקפידו שיהיו לכם שמות וטלפונים של חברים איתם יוצא הילד לבלות. או לפחות של חבר קרוב אחד באמצעותו תוכלו תמיד לאתר את ילדיכם. חשוב שידעו שלא תהססו לעשות שימוש במספר במידת הצורך.
היו עירניים לשינויים: לחץ חברתי יכול להוביל להתנסות באלכוהול, בסמים, היעדרויות מבית הספר, ועוד. שימו לב לשינויים פתאומיים במראה של ילדכם, שינויים בלבוש, בריח, בסגנון הדיבור ובגישה – בייחוד אם אלה מלווים בהתנהגות חשאית. שימו לב אם ‘נעלם’ לכם כסף, או כל דבר אחר שניתן למכור.

לסיכום, זכרו שקבוצת ההשתייכות מציעה לילדיכם עצמאות, קבלה, תחושת ערך, תמיכה במצבי בלבול, מודלים להתנהלות וזהות חברתית. במרבית המקרים, יעדיפו מתבגרים לפעול על פי ציפיות הקבוצה בתמורה לכך שהצרכים שלהם יסופקו על ידה. כאן נכנסת לתמונה האחריות ההורית לווסת את הכוחות שיש לקבוצה על הילד ולחזק אצלו חשיבה ביקורתית וחוסן להתמודד במצבי מבחן. הורות נוכחת, מטפחת ומדריכה, מגדירה ציפיות בצורה ברורה ומגבירה את יכולתם של המתבגרים להתמודד בצורה יעילה עם הלחץ הקבוצתי. חשוב להיות בעמדה מכוונת ולתת להם כלים להתמודדות ולא לנסות לפתור עבורם את הבעיות.