לשחק כמו פעם

המושג "משחקים ההתפתחותיים" חזר לאחרונה לאופנה, בין השאר בגלל חששם של אנשי מקצוע והורים מודאגים מהתמכרות הילדים למחשב. על ההנאה שבמשחקים הפשוטים, ועל המיומנויות שאפשר לפתח באמצעות פאזל, דומינו או אפילו סידור השולחן עם אמא

יפעת רבינוביץ, פיזיותרפיסטית מוסמכת, מנהלת מכון הפיזיותרפיה מאוחדת נתניה

ליהנות מחומרים פשוטים

ילד נולד עם הדחף לשחק. יש משחקים כגון זריקת אבן וטיפוס על עצים שהטבע מציע – ויש משחקי לשון, משחקי תנועה ומשחקי חשיבה. הרעיון הוא לא להסתפק במה שהילד פוגש באופן אקראי, אלא לתת לו סביבה עשירה בגירויים ובאמצעים לשחק ולהתפתח. 

shutterstock_398992864

המשחקים ההתפתחותיים נועדו לגרום לילד הנאה מעצם המשחק – ובלי שירגיש, ממש “בדלת האחורית”, גם לעזור לו לפתח מיומנויות חשובות בהתאם לגילו ולרמת ההתפתחות שלו. הם מיועדים בעיקר לבני שנה וחצי עד ארבע וחצי בקירוב, גילאים בהם מפתחים הילדים מיומנויות בסיסיות, ונעזרים לשם כך בכל מה שסביבם, בעיקר במשחקים; עם זאת, לא צריך להתייחס לעניין הגיל בדבקות. 

מה הם מפתחים?

משחקים מפתחים מיומנויות חשובות אצל ילדים: יכולת האבחנה בין דקויות (יש צבעי יסוד, אבל יש גם תכלת וורוד), מושג של גדלים שונים (תפוח קטן יותר מאבטיח), יכולת הסיווג והשיוך (צהוב ואדום הם צבעים, משולש ועיגול הם צורות), דרגות הקושי (חשוב מאוד שבכל משחק יהיו לפחות שתיים-שלוש דרגות קושי, כדי שהמשחק יגדל עם הילד, והילד יתקדם עם המשחק) והעשרת שפתו של הילד.
אבל נדמה כי חשיבותם הגדולה של המשחקים ההתפתחותיים היא בפיתוח האינטליגנציה הרגשית: הילד מתבקש להביע את רגשותיו דרך המשחק, למשל במשחק שבו הוא בונה בית עם משפחה. הוא מספר איך הבית בנוי, היכן נמצאת אמא, איך כל אחד מבני הבית מרגיש, וכך הוא מביע את הרגשות שלו דרך הדמויות, מפתח את יכולת הבעת התחושות וגם לומד סדר וארגון בזמן שהוא בונה.
בנוסף לכך, המשחק ההתפתחותי מחנך את הילד להיות חלק מהחברה, להגיב, להתבונן, לשתף פעולה ולהיות סובלני כשעליו להמתין לתורו. 

פיתוח החושים באמצעות פעילויות ביתיות

גם בדברים יומיומיים, כאלה שאינם נחשבים למשחקים, יש תועלת המביאה לפיתוח מיומנויות. המשחק עם חול ומים, למשל, נותן לילד מושג על השוני בין החומרים ומפתח את חוש המישוש שלו. גם האמבטיה יכולה להיות מקום למשחקים חינוכיים: משחק בבועות סבון יפתח את היצירתיות, ואפשר גם לראות איך צעצועי פלסטיק נדבקים לאריחים הרטובים, ללמוד על כוח הכובד דרך זרימת המים וכדומה. אפשר גם פשוט ללמד את הילד להתלבש, דבר שיעזור לו להתפתחות השרירים, ליכולת האבחנה והשיוך, להתאמה בין צבעים וכדומה.
ילד יכול לראות כמשחק גם את סידור השולחן יחד עם ההורה. כל ילד, לפי יכולתו, יסדר את השולחן ויתמודד עם שאלות כמו כמה מזלגות צריך לשים, אם צריך כפית גדולה או קטנה, ואם גם סבא בא לארוחה – אז צריך צלחת נוספת. בכך הוא למעשה מקבל מושג על מספרים. 

המומלצים: דומינו ולגו

הקסם של הדומינו טמון בכך שהוא יכול לשמש ילד כבר בגיל שנתיים. בגיל זה הילד יאהב לשחק בקוביות, להחזיק אותן יחד ולחוד, דבר שיפתח את יכולת האחיזה שלו. בהמשך הוא יבנה מהן מגדלים ויקבל מושג של גבוה ונמוך, ולבסוף הוא ישחק לפי ההתאמות של המשחק.
גם לגו הוא משחק התפתחותי נהדר, כמו כל משחקי ההרכבה. כבר בגיל שנתיים ילדים יכולים לשחק בו ולמיין את החלקים לפי צבעים או צורות. כך הם מפתחים את היכולת לשייך צורות וצבעים. בגיל שלוש יכול הילד לחבר את חלקי הלגו, פעולה שמחזקת את השרירים הקטנים ומפתחת תיאום עין-יד. בגיל ארבע הילד יבנה שורה ארוכה או קצרה יותר, מגדל גבוה או נמוך, ויקבל מושג של גובה וגודל. הוא גם יפתח אבחנה חזותית: לכל חתיכה יש שני צדדים, צד חלק וצד עם בליטות. אחר כך הוא ילמד לספור – כמה קוביות הוא שם בכל מגדל, ויפתח תוך כדי הרכבה גם את הדמיון. גם ילדים בני 12 יכולים לשחק בלגו, ולבנות צורות מורכבות המתאימות לגילם. ומניסיון: הבהלה ללגו מדביקה גם את ההורים. בדוק : )