על תזונה ומחלות לב

מחלות לב הינן הגורם הראשון למוות בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי. אפשר לנסות להילחם בסטטיסטיקה בעזרת תזונה נכונה

ד"ר שרה קפלן , דיאטנית ראשית, קופת חולים מאוחדת

הקטנת התמותה והתחלואה ממחלות לב וכלי דם מהווה גורם אתגר ראשון במעלה למערכת הבריאות ולחברה כולה. מידי תקופה מתפרסמות המלצות למניעה ראשונית ומניעה שניונית של מחלות לב: מניעה ראשונית מיועדת לכלל האוכלוסייה ומתמקדת בשמירה על אורח חיים בריא, הימנעות מעישון ,תזונה נכונה ופעילות גופנית. מניעה שניונית מתייחסת לאנשים המצויים בסיכון גבוה ובחולים עם מחלה טרשתית מוכחת.

מהם גורמי הסיכון התזונתיים להתפתחות מחלות לב וכלי דם?

גורמי הסיכון בעלי ההשפעה הגדולה ביותר במניעה ראשונית – ושניתן לשנותם באמצעים תזונתיים – הם יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה (רמות כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים בדם),רמת הומוציסטאין גבוהה בדם והשמנה.
ארגון הבריאות העולמי פרסם דו”ח המציג את הגורמים הקשורים בהרגלי התזונה, לתמותה הכלל עולמית בצירוף המלצות פשוטות לצמצום השפעתם הקטלנית.
הדוח מעלה כי: 

כ-2.7 מיליון איש מתים בעולם מידי שנה בגלל חוסר בויטמינים ומינרלים, שנובע מתפריט נטול פירות וירקות.
רמת כולסטרול גבוהה (הגורם העיקרי לאטרוסקלרוזיס – טרשת העורקים) מוערכת כגורמת לתמותה של 7.9 אחוז מכלל התמותה העולמית.
יתר לחץ דם מוערך כגורם לתמותה של כ-13 אחוז מסך התמותה העולמי, כאשר כ-62 אחוז ממקרי השבץ וכ-49 אחוז מהתקפי הלב נגרמים כתוצאה ממנו.
התערבות תזונתית הכוללת הפחתה במלח ובצריכת השומן, צריכה מוגברת של ירקות ופירות, כמו גם הגברת הפעילות הגופנית והפחתת עישון, הוכחו כפעולות בעלות יעילות גבוהה בהפחתת הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, בקרב כל קבוצות האנשים.

זונה ומחלות לב

פירות וירקות לחיים ארוכים

הירקות והפירות ידועים כספקים העיקריים של ויטמינים ומינרלים לגוף. ויטמינים הם קבוצת תרכובות אורגניות, הניחנות בפעילות ביולוגית חיונית לתפקודו התקין של הגוף ולשמירה על בריאותו. בניגוד לאבות המזון המספקים קלוריות כחלבונים, שומנים ופחמימות, הוויטמינים אינם ספקי אנרגיה, אלא משתתפים בתהליכים שונים של בנייה וניצול אנרגיה בגוף, וכן בתהליכים פיזיולוגיים רבים. הויטמינים נדרשים לגוף בכמויות זעירות ביותר, אולם את חלקם הגוף לא יודע לייצר לבד, ואת חלקם הוא לא מייצר בכמויות הנדרשות, ולכן ישנה חשיבות גדולה למזון כספק שלהם. המינרלים מהווים אבני בניין של מרכיבי הגוף, שותפים בתהליכים עצביים וכימיים שונים ושומרים על מאזן החומציות, המלחים והנוזלים בגוף. המינרלים נדרשים לגוף בכמויות זעירות ביותר ולכן ישנה חשיבות גדולה למזון כספק שלהם.

בבדיקת הקשר בין מחסור בויטמין C והתקפי לב, לדוגמה, נמצא כי אצל אנשים שרמת הוויטמין בפלזמה שלהם הייתה נמוכה מ-28.4 ליטר, הסיכוי לקבל התקף לב גדל פי 2.4, בהשוואה לאנשים עם רמת ויטמין C של מעל 64.96 ליטר. פער זה הוחרף אצל אנשים שמנים ובעלי לחץ דם גבוה.
ההמלצה: לאכול חמש מנות של ירקות או פירות ליום.

להגביל את צריכת הכולסטרול

הכולסטרול נמנה עם השומנים המרכיבים את קרום התאים והוא בעל חשיבות גדולה בוויסות גמישותה. בנוסף לכך, הכולסטרול משמש כחומר מוצא לבניית הורמונים שונים (כמו הורמוני המין), ומשתתף בייצור ויטמין D ומלחי מרה בכבד החשובים בעיכול השומנים.
הכולסטרול מיוצר בכל תא בגוף ובעיקר בכבד, ומכאן שאינו מהווה מרכיב חיוני במזון.
הכולסטרול המיוצר בגוף נקרא כולסטרול אנדוגני, ואילו זה המתקבל מהמזון נקרא אקסוגני, אולם פרט לשמותיהם השונים אין ביניהם הבדל, לא במבנה ולא בתכונות.
הכולסטרול מצוי במזונות מהחי בלבד, כל השומנים שמקורם מהצומח אינם מכילים כולסטרול. כמות גבוהה של כולסטרול בדם (מעבר לצרכים הפיזיולוגיים) עלולה לגרום לטרשת העורקים ובעקבותיה למחלות לב וכלי דם.
ההמלצה: להגביל את צריכת הכולסטרול במזון. כמניעה ניתן לצרוך כ-300 מיליגרם כולסטרול ליום, וכטיפול (לאלו שרמת הכולסטרול בדמם כבר גבוהה) – עד 200 מיליגרם ליום. 

שומנים – בלתי רוויים במקום רוויים

השומנים נחלקים לשתי קבוצות, – קבוצת הרוויים והבלתי רוויים. ההשפעה והתפקיד של השומנים בתהליכים פיזיולוגיים שונים בגוף, משתנים בהתאם למצבם הפיזיקלי.
חומצות שומן רוויות – מקורן בעיקר בבעלי חיים דוגמת בשר, שומן וחלב. אלו שומנים קשים ומוצקים בטמפרטורת החדר. מבחינה בריאותית שומנים אלו פחות מומלצים מאחר ועלולים לגרום לסתימת כלי הדם ולהביא למחלות כמו אירועי לב ושבץ.
חומצות שומן בלתי רוויות – חומצות שומן נוזליות סמיכות בטמפרטורת החדר שמקורן בצומח, והן מצויות לדוגמא בזיתים, שמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, פיסטוק חלבי, אגוזי אילסר (hazel nuts), שקדים, טחינה, אגוזי פקאן ובוטנים. חומצות אלו קלות לעיכול וידועות כמחזקות את המערכת החיסונית. בנוסף, יש חומצות שומן בלתי רוויות המכילות אומגה 3 ואומגה 6, שיש בדגי ים ובצמחים כמו פשתן. מומלץ לשלב מזונות אלה בתפריט היומי.

שום ושומני הדם

במחקרים על בני אדם בריאים נמצא כי מיצוי אתרי של שום כמו גם שמן שום , הביא לירידה ב 17% ברמות הכולסטרול ול 20% ירידה בטריגליצרידים ובמקביל לעליה
בHDL-CHO- הפסקת השימוש בשום הביאה את רמות השומנים בדם חזרה לנורמה.
במחקרים על בני אדם עם רמות גבוהות של שומנים בדם גרמה צריכת השום לירידה של רמות הכולסטרול והטריגליצרידים ועליה של HDL-CHO. מאחר וקפסולות שום מכילות מינונים שונים של החומרים הפעילים ואין אחדות דעים לגבי המינון המדויק, מומלץ לאכול את הכמויות הנדרשים בשום טבעי (חמש שיני שום ליום), ולא להתייחס לשום עדיין כאל תרופה, ובודאי לא כאל “תרופת פלא”

הסיבים טובים (גם להורדת רמת הכולסטרול): במידה

סיבים תזונתיים שייכים לקבוצת הפחמימות (רב סוכרים) ומקורם בצמחים. אנזימי העיכול בגוף האדם אינם מסוגלים לפרק את הסיבים התזונתיים. הסיבים אינם בעלי ערך קלורי, אולם חשיבותם רבה משום שהם מסייעים בתהליכים כימיים ופיזיים של העיכול, והם בעלי השפעה מטבולית. חלקם עוזר במניעת עצירות, וחלקם עשויים לעכב ספיגת כולסטרול מהמזון ולאזן את רמות הסוכר בדם. הסיבים גם מגבירים את תחושת השובע, על ידי הגדלת נפח המזון בקיבה.
הסיבים התזונתיים מתחלקים לשתי קבוצות: סיבים מסיסים, כמו אלו המצויים בפירות, קטניות, דגנים, אגוזים, גרעינים ושיבולת שועל; וסיבים לא מסיסים, כמו אלו המצויים בסובין חיטה, ירקות, קטניות, אגוזים וחלק מהפירות.
ההמלצה: 30-25 גרם סיבים ליום. כמות גדולה יותר עלולה לגרום לנזקים, כמו ספיחה של חומרים חיוניים, שספיגתם בגוף עלולה להימנע.
המזונות שמומלץ לצרוך על מנת לספק לגוף את הסיבים הדרושים לו הם: לחם חי או לחם מקמח מלא, מוצרים משיבולת שועל וסובין חיטה, קטניות כמו שעועית לבנה יבשה, אפונה, גרגירי חומוס, פול, פירות טריים (עם הקליפה במידת האפשר), פירות יבשים כמו שזיפים, צימוקים, משמשים ותמרים, ירקות טריים (עם הקליפה במידת האפשר) שורשיים כמו סלרי, בטטה ותפוח אדמה, כמו גם ברוקולי, תרד, כרוב ניצנים, שעועית צהובה וירוקה, פיצוחים כגרעיני חמניות, גרעיני דלעת, אגוזים ושומשום מלא.

שיבולת שועל 

הקווקר, הסובין שבשיבולת שועל בין אם מבושל או בין אם לאו, יכול להוריד את רמות הכולסטרול בדם. זאת כי מכיל בטה – גלוקן beta- glucan, סיב מסיס במים הקולט את חלקי הכולסטרול במעי ומוציאם אל מחוץ לגוף.
לאחרונה מוצע כי לשיבולת שועל קשר גם להפחתת לחץ דם. בנוסף, שיבולת שועל היא אחת מהדגניים המכילים תרכובות דמויות ויטמינים הקרויות טוקוטריאנולים tocotrienols המשמשים כבולמי חמצון.
בנוסף, דיאטה עשירה בסיבים וחלבון של שיבולת שועל מגבירה את תחושת השובע, וכך ניתן להימנע מצריכת עודף מזונות ובעיקר שמנים ולפקח על המשקל.

הומוציסטאין -ותרד

זוכרים את פופאי? ובכן, לרוע מזלו מסתבר שהברזל שבתרד כלל לא נספג בגופנו.
אבל אל תספידו את המלח השרירי המצוייר ההוא: לתרד יש יתרון אחר. החומצה הפולית השייכת לקבוצת ויטמיניB ומשתתפת בייצור חומצות גרעין וחומצות אמיניות מסוימות. מחסור בחומצה עלול לגרום לאנמיה מגלובלסטית (מקרוציטית), חסר בתאי דם לבנים ובטסיות.
לאחרונה הסתבר כי לתרד תכונות מרפא נוספות:
לחומצה הפולית יש את היכולת להוריד רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם – חומצת אמינו המגרה את כלי הדם וקשורה למחלות לב.
בתרד מצויים שני פיטוכימיקלים , (לאוטין) ו – xeaxanthin ( קסקאנטין ) העוצרים התפתחות ניוון מקולרי ברשתית העין ,שהיא הסיבה העיקרית לעיוורון.
ואם אתם שומרים על משקלכם,זכרו- בספל תרד יש סה’כ 41 קלוריות ואין שומן. והוא גם טעים.

מחלות לב, יין אדום ופוליפנולים

גורם הסיכון העיקרי להאצת התהליך הטרשתי הינו רמה גבוהה של כולסטרול בדם, כאשר מרבית הכולסטרול בדם נישא על ידי חלקיק המכונה LDL-CHO ( הכולסטרול “הרע”) ומיעוטו על ידי הHDL-CHO ( הכולסטרול “הטוב”) .
לאחרונה התברר כי לא רק רמתו הגבוהה של “הכולסטרול הרע” תורמת להתפתחות טרשת העורקים, אלא גם מידת השינויים החלים בחלקיק וקשורים בתהליך חמצונו.
במחקר שהתפרסם עוד ב- 1995 נמצאה השפעת שתיית יין אדום על חמצון ה LDL-CHO (“הכולסטרול הרע”) ובאנשים בריאים עוכבה מידת החמצון של הLDL-CHO (“הכולסטרול הרע”) בכ 60%.
אבל היין גם יכול להזיק, צריכה גבוהה ממנו עלולה לגרום למחלות כמו שחמת הכבד ושבץ ויתכן וגם קשורה בהתפתחות סרטן השד. לכן הצריכה המומלצת תהיה מוגבלת.

מחלות לב ואגוזים

לקטנים האלה יש כוחות תזונתיים גדולים, מאחר וסוג השמנים המצויים בהם הם בלתי רוויים – כבר למדנו שהם אלה הנחשבים לשמנים הטובים.
הפקאנים ושקדים מכילים פיטוכימיקל נוסף הקרוי חומצה אלאגית ellagic acid . מחקרים ראשוניים מעבדתיים מציינים כי החומצה האלאגית מגרה תהליך הידוע כאפופטוזיס (apoptosis ) שבו התאים הסרטניים הורגים את עצמם.
ויש עוד: אגוזים מכילים ויטמין E, הידוע כבולם חמצון העוזר במניעת מחלות לב ומחלות סרטן.
זכרו עם זאת כי 30 גרם יספקו כ – 150 קלוריות, והם כרטיס ישיר להשמנה. לכן, יש לצרכם במשורה.