כל המתח הנפשי הזה

בינינו, לא חסרות סיבות. העבודה, הילדים, הכבישים, המילואים. הוא כבר חלק בלתי נפרד מאתנו, כמו הקפה של הבוקר. אבל אולי אפשר גם בלעדיו?

גיל רביב, MHA MA,סגן מנהל מערך בריאות הנפש, פסיכולוג קליני ורפואי

סביר להניח שגם לכם יוצא להתקל בו לפעמים. הוא יכול ללבוש כל מיני צורות: קוצר נשימה, תעוקה בחזה, בטן מתהפכת, בכי או קושי בריכוז, אבל מתחת לתחפושת מתחבא תמיד אותו חשוד מיידי: מתח. סטרס. הוא פוגע באיכות החיים שלנו באופן עמוק ביותר ומהווה גורם מרכזי בהתפתחות של מחלות רבות. איך אפשר להפרד מבן הלוויה הלא-רצוי הזה?

מתח

מתח הוא בעצם סוג של עוררות – הכנה של הגוף לקראת אתגר. האתגר יכול להיות פסיכולוגי (כמו מבחן) או פיזי (תחרות ספורט). ההכנה הזאת נובעת מן הצורך ההישרדותי להישמר מפני גורם שמאיים על קיומנו.למרות שבעידן המודרני כבר לא עומדות חיות פרא לפתע בפתח המערה שלנו, מערכת העצבים האוטונומית מגיבה לאתגרי החיים שלנו באופן שבו היא הגיבה פעם לסכנת חיים. בשפה המקצועית קוראים לזה תגובת דחק (The Stress Response) 

על פי מודל התגובה למצבי לחץ של הנס סלייה, הגוף שלנו מושפע מן המתח בשלושה שלבים, בשלב הראשון, שלב “האזעקה”, מתגייסות מערכות הגוף לפעולה: פרץ אדרנלין משוחרר, קצב פעימות הלב מוגבר, הנשימה מהירה ושטחית, רמת הקורטיזול בדם עולה, פעילות מערכת העיכול מואטת. אנחנו חשים עצבנות, יובש בפה, קושי להתרכז ולחשוב בבהירות. כל זאת על מנת להגיב פיזית במהירות בפעולה של “לחימה עם” (Fight) או “בריחה מ” (Flight) הגורם מסכן החיים. אם מצב זה נמשך, ללא לחימה או בריחה בזמן קצר, הגוף נכנס לשלב ה”הסתגלות”. אנו עלולים לחוש עייפות, להתפתות לתזונה לא בריאה בניסיון “להתעורר”, לחוות חרדה ואי שקט ממושכים,להיות מועדים להצטננויות ולשפעת ולהגביר פעילות שנועדה כביכול להרגיע (למשל עישון, צריכת אלכוהול). אם המצב הזה נמשך והופך לכרוני, הגוף נכנס לשלב ה”תשישות” שבו הוא כבר מועד עוד יותר לקשיי שינה, לפגיעה במערכת החיסונית, לליקויים בשיקול הדעת, לשבץ מוחי, להתקף לב, ליתר לחץ דם ואף ולסכרת. מדאיג. נכון. אבל יש מה לעשות.

מה עושים איתו?

כדי לנקות את הלחץ מחיינו, אנחנו צריכים בראש וראשונה להישיר אליו מבט. לבדוק מאיפה הוא נובע ומבעבע, מתי הוא נחלש ומתי הוא מתחזק. למפות אותו.אחר כך לזהות מהם האירועים או המצבים שבדרך כלל גורמים לנו למתח. נדרג כל אירוע לפי דרגת המתח שהוא גורם לנו (מעט, בינוני, יותר מדי). נבדוק עם עצמנו איזה מהם ניתן למנוע (למשל להימנע ממקומות רועשים, אם רעש מלחיץ אותנו) איזה מהם אפשר להפחית (למשל לבחור בנתיב נסיעה עם פחות פקקי תנועה) ומי מהם כאן כדי להישאר, לפחות לעת עתה. כי יש גם כאלה, וצריך להשלים עם העובדה הזאת – ובעקבות המיפוי שלנו, כשהם יוותרו גורמי המתח היחידים, יהיה לנו יותר קל להתמודד איתם.

בשלב הבא נבדוק את דפוס התגובה שלנו למתח הזה. זיעה קרה? ריצה לשירותים? עצבנות יתרה? בכי? איך אנו מתמודדים עם התגובות הללו – נותנים להן מקום? מדחיקים אותם? האם אנו מעדיפים לנקוט פעולה ולהיות עסוקים במשימה, או לטפל ברגשות שעולים ולחפש תמיכה חברית? אולי בכלל אנו מעדיפים להפחית מתח בפעילות שמסיחה את הדעת? ככל שנדע יותר לזהות את דרכי התגובה שלנו, כך נוכל להתמודד איתן בהצלחה גדולה יותר.

חשוב להבין שמידת המתח שאנו חשים קשורה באופן הדוק גם לדרך שבה אנו תופשים ומנתחים את הסיטואציה. לדוגמה: אם נכשלתי בבחינה ואני אומר לעצמי ” אני תמיד נכשל!”, אחוש מתח רב הרבה יותר מאשר אם אומר לעצמי בכנות: “לא התכוננתי מספיק”. פה נפתחת אפשרות לתיקון. 

וכשהוא בכל זאת מגיע פתאום…?

ישנן דרכים שונות להפיג את המתח, אם כבר נוצר, או למנוע אותו מלהצטבר מלכתחילה. אתם תבחרו את מה שהכי נעים לכם ומתאים לכם: לימוד טכניקות של הרפיה (כמו דמיון מודרך ומדיטציה), תרגול יוגה וצ’י קונג, לברוח לסרט טוב באמצע היום, לקחת נשימות עמוקות מול חלון פתוח, להתחבק, לאכול משהו טעים, לשיר, לכתוב, לרקוד, לשמוע מוזיקה. 

ואם הוא מחמיר ואנו לא מצליחים להתגבר לבד?

כאשר לחץ וחרדה נמשכים לאורך זמן ומתחילים לפגוע באיכות החיים האישיים, בעבודה, בקשר עם בני הזוג ועם הילדים, מומלץ להתיעץ עם איש מקצוע. עזרה טיפולית מקצועית עשויה בהחלט לחולל שינוי ולסלול עבורנו את הדרכים המתאימות ליציאה מהמצוקה. בעזרת טיפול מתאים אפשר למנוע החרפה רגשית, להשיג איזון נפשי ואף ליהנות מהתפתחות אישית ומקצועית.

איך קובעים פגישת ייעוץ ראשונה?

לבחירתכם מספר אפשרויות: במוקד לקביעת תורים בטל’ 3833*, באמצעות פניה ישירה למזכירות המרפאה, או דרך האתר של מאוחדת www.meuhedet.co.il בו גם תמצאו בעמוד “מאוחדת לנפש” מידע מפורט בנושא.