השפעת השימוש במדיה על בריאות נפשית

מה מעוללת השהיה מול מסכים לראש שלנו – וגם ללב שלנו?

רויטל אורדן, רכזת ארצית סיעוד בריאות הנפש

מגוון המכשירים באמצעותם אנו צורכים מדיה הולך וגדל עם השנים. הבית שלנו מלא במסכים. מלא. לטלוויזיה המלווה אותנו שנים רבות בבית, הצטרפו טלפונים חכמים, טבאלטים, מחשבים ניידים ואינטרנט אלחוטי במחירים השווים לכל נפש.
מדי יום נוספים אתרי אינטרנט, אפליקציות ורשתות חברתיות חדשים המושכים אותנו אל המסכים. זמן המסך שלנו הולך וגדל, יש האומרים עד כ-8 שעות ביום בממוצע, ועמו החשיפה לגירויים עוצמתיים ומהירים ושינויים בהרגלי החיים המשפיעים על בריאותנו. לצד היתרונות הרבים הקיימים בנגישותה וזמינותה של המדיה ויכולתה להכיל ולהעביר כמות מידע רב בקצב מסחרר, כדאי להכיר גם צדדים אחרים של התופעה הזאת.

מסכים ומצבי רוח

מסכים ומצב הרוח שלנו

ממצאי מחקרים מקשרים בין זמן מסך מרובה הנצרך מילדות, יום אחר יום, לפגיעה הדרגתית ביכולת הוויסות של המערכת ההורמונאלית המבוסס על מנגנוני מישוב (Feedback) ובקרה. למערכת הזאת יש תפקיד משמעותי ביותר בוויסות השינה, תפקוד מערכת החיסון והתמודדות עם דחק. כך, שהשפעתם הישירה של הגירויים האינטנסיביים על זמן ואיכות השינה שלנו ועל רמת הדחק הנתונה (לדוגמה בצפייה בסדרות מתח \ אימה או קריאת פוסט מעצבן במיוחד) אינו מסתיים כאשר סיימנו לצפות אלא משאיר את חותמו על וויסות המערכת ותפקודה לאורך כל שעות היממה.

מסכים והמוח שלנו

ומהי השפעת העולם הדיגיטלי על המוח שלנו? קצב הופעת מידע חדש  מביא ככל הנראה לשחרור מוגבר ומהיר של מוליך עצבי בשם דופמין, האחראי על תחושת עוררות, תגובה לגירויים חדשים ויכולת קשב. בנוסף, נחשב הדופמין כמשפיע על תחושת תגמול חיובי (reward system)  שמביאה להארכת זמן הצפייה במסך, לפיתוח תלות בשימוש במדיה עד התמכרות של ממש למסכים אשר בדומה לשימוש בחומרים ממכרים אחרים מביאה לייסורי גמילה כאשר המסך נלקח מאתנו. 

קצב הגירויים המתחלף במהירות אינו מצריך טווח קשב גדול ולפיכך, זמן רב אל מול גירויים אלו עלול להחמיר תסמינים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אם קיימת. מנגד, התנהגויות רבות שאנו מקשרים עם הפרעת קשב כגון אימפולסיביות וסף גירוי נמוך עלולות להיות קשורות לחשיפה של תכני מדיה אלימים או אינטנסיביים. מנתוני חברת מיקרוסופט משנת 2015 , עולה כי משנת 2000 עד שנת 2013 חלה ירידה בטווח הקשב של מבוגרים, ללא הפרעת קשב, מ-12 שניות לשמונה שניות (לדג זהב, על פי אותו פרסום, יש יכולת ריכוז של 9 שניות) וכי שימוש במדיה דיגיטלית בייחוד במספר מסכים בו זמנית, השימוש במדיה חברתית, ומידת השימוש בטכנולוגיה בכלל, פוגמת בקשב, בעיקר כאשר מדובר ביכולת להתרכז בגירוי אחד לאורך זמן וביכולת להיות סלקטיבי כלפי גירויים שונים. 

האם חיים בעולם דיגיטלי אכן מפתחים כישורים כמולטי-טאסקינג, ויכולת טובה יותר לסנן גירויים באופן סלקטיבי, או שמא הצפת הגירויים מותירה אותנו המומים ובמקרה הטוב רק פחות יעילים? ניקולס קאר שכתב את הספר : The shallow: What the Internet Is Doing to Our Brain ?” טוען כי האינטרנט הפך אותנו כביכול למהירי תפיסה, יודעי- כל ובעלי יכולת מהירה לקבל החלטות. יחד עם זאת, שואל קאר, האם ההחלטה שמתקבלת בסוף היא שלך, או שמא היא נקבעה על פי סדר הופעת התוצאות בחיפוש הגוגל שהרצת? האם איבדנו את היכולת לקרוא באמת לעומק? מחקר שנעשה בספרייה הלאומית הבריטית בין השנים 2003-2008 מצביע על המגמה. מרבית הסטודנטים היום אינם קוראים מאמרים אלא “סורקים” אותם תוך דקות אחדות באופן רדוד ותכליתי. הרגלים אלו, טוען קאר, משנים את החיווט המוחי על ידי חיזוק מסלולים מסוימים ובכך תובעים מחירים ואובדנים קוגניטיביים. 

אבל רגע,

חכו עוד שניה לפני שאתם אורזים מזוודות ועוברים לאי מבודד. יש מה לעשות בכדי ליהנות מיתרונות המדיה ולהפחית את השפעתה הלא בריאה על חיינו:

היו ערים לזמן השימוש שלכם ושל ילדכם במדיה ולתכנים שאתם צורכים דרכה- חשוב למצוא את המינון והאיזון הנכון. פעמים רבות הורים מעירים לילדיהם על זמן המסך אך לא ערים לזמן שהם עצמם מבלים מול מסך הטלוויזיה או הטלפון החכם. מומלץ ליזום זמן שבו כל המדיה מנותקת בבית. הקדישו זמן להרהור שקט, קראו יותר ספרים, הקפידו על ארוחות משותפות ושיחות פנים אל פנים.  הקפידו לשלב פעילות גופנית בשגרת יומכם. הוציאו את המסכים מחדרי השינה, וכשאתם עם חברים ומשפחה תהיו איתם במקום עם קבוצת הוואטסאפ (החופרת…) בזמן שאתם מפחדים לפספס עוד פוסט או פיד אתם עלולים לפספס דברים את הדברים החשובים באמת.

לקריאה נוספת:

מקורות  ד”ר גדי ליסק – השפעות זמן מסך על בריאות תינוקות, ילדים ונוער

http://netivei-reshet.org/he/node/77

Microsoft (2015). How does digital affect canadian attention spans. Attention spans, Consumer Insights, Microsoft Canada. Retrieved on 16.9.15

איתי להט (2010) דיגיטמבלים? מה באמת עושה הטכנולוגיה למוח