אז במה אתם בוחרים?

עידן השפע שבו זכינו לחיות מציע לנו אפשרויות בחירה כמעט אינסופיות, בכל תחומי החיים. נשמע טוב? ללא ספק

רויטל אורדן, רכזת ארצית תחום סיעוד בריאות הנפש

עידן השפע שבו זכינו לחיות מציע לנו אפשרויות בחירה כמעט אינסופיות, בכל תחומי החיים. נשמע טוב? ללא ספק. אבל זה גם מציף, מבלבל ומזמין קשיים שלא הכרנו בעבר. מה באמת משפיע על האופן שבו אנחנו בוחרים? שוקולד מריר

בכל יום אנחנו נאלצים לקבל מספר עצום של החלטות. חלקן קטנות, כביכול – מתי לקום בבוקר, מה ללבוש ומה לאכול לארוחת הבוקר; אחרות נדמות כהרות גורל – באיזה חוג ללמוד באוניברסיטה, האם להתחתן, האם להביא ילדים לעולם ובאיזה גודל תהיה המשכנתא שניקח. האם העובדה שאנו מקבלים החלטה אומרת שיש לנו באמת בחירה אמתית? מה מניע אותנו לבחור כך או אחרת? ולמה זה כל כך קשה?

חקר תהליכי קבלת החלטות הוא מרתק כל כך, כי פיענוח של תהליכים אלו יכול להשפיע על הבחירות שלנו, גדולות כקטנות. אנחנו תופסים את עצמנו כיצורים רציונאליים, אבל האמת היא שאנחנו לא תמיד בוחרים על סמך תהליך מושכל. לא תמיד אנחנו ערים להתערבות חיצונית מכוונת (או לא מכוונת) בקבלת ההחלטות שלנו, ולפעמים זו ההטיה הקוגניטיבית שלנו שמונעת מאתנו לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. 

מה משפיע על הבחירות שלנו?

אופציית ברירת המחדל – האמת? אנחנו, בני האנוש, לא אוהבים כל כך לבזבז אנרגיה. כך שבאופן טבעי, פעמים רבות נבחר בחלופה שדורשת מאיתנו מינימום מאמץ. אנשי השיווק עלו מזמן על הטריק והמוצר אותו מעוניינים לקדם הוא המוצר הכי נגיש (מכירים את אי סימון הרובריקה באתר, שמצרפת אותנו לרשימת התפוצה למייל?). ואם נתרגם את זה להרגלי חיים – קל לנו “לבחור” באוכל מוכן על פני מחומרי הגלם שבמקרר, ובהמשך ישיבה מול הטלוויזיה על פני הליכת ערב.

מה שחשוב זה עכשיו – בספרות השפעה זו מכונה “הטיית ההווה” או בלשון העם: “ממחר דיאטה”. על פניו אנו עוסקים רבות בתכנונים או פנטזיות לעתיד, אך כאשר זה מגיע להחלטות, פעמים רבות הבחירה בחלופה כזו או אחרת נובעת מעיקר מיתרונות וחסרונות של החלופה לטווח הקרוב מאוד. ייתכן שהדבר נובע מרצון להסיר מתח או חרדה, או מהתחושה האופטימית כי מחר בטח יימצא הזמן או הכוח להתמודד עם החלטה הזו בצורה מעמיקה ומחושבת יותר. 

מישהו כבר חשב על זה קודם – אנו נוטים לקבל החלטות מכוח האינרציה. עד כדי כך, שנדמה כי לא מדובר בקבלת החלטה, אלא בהמשך ישיר וטבעי של התגלגלות האירועים. לעיתים מדובר במסורת שהחלה עוד הרבה לפני שהגענו, ואנו נכנעים במודע או שלא במודע להשפעת הקבוצה. במקרים אחרים , מדובר במסורת או הרגלים שאנחנו בחרנו לאמץ ואלו הפכו לטבע שני מבלי שנעצור רגע אחד לבחון ולבחור אותם מחדש. 

התבצרות בהחלטה קודמת ואפקט “בת יענה” – על מנת להימנע מחרדה ומתח שבחוסר הוודאות אל מול צורך בשינוי או תחושת אשם ואכזבה בהודאה בקבלת החלטה פחות טובה, אנו עלולים לחזק החלטות קודמות על ידי התעלמות ממידע קריטי והתמקדות במידע שנבחר באופן סלקטיבי לטובת המשימה. לדוגמה: החלטה להמשיך לעשן יכולה להיות מחוזקת מקריאת כתבה על קשיש בן 103 שעישן שתי חפיסות סיגריות ליום כל חייו וטמינת הראש בחול בכל הנוגע למחקרים המעידים על נזקי העישון . 

סטריאוטיפים ודעות קדומות – כן כן, לכולנו יש דעות קדומות . פשוט כי כך המוח האנושי עובד. חשבו על דעה קדומה כעל “קיצור דרך” של המוח לקובץ נרחב יותר שמסתתר לו באחת התיקיות. המוח חייב לתייג נושא על פי מאפיינים בכדי לשמור על רמת ביצועים יעילה ומהירה, במיוחד שמה שמונח על הכף זו הישרדותנו. תארו לעצמכם שהאדם הקדמון היה צריך לחשב מחדש כל פעם מה זה אומר שיניים חשופות וטפרים גדולים… למרות שהתקדמנו מאז והסיטואציות הפכו מורכבות יותר כאשר אנו חשים איום ומתח אנו חוזרים לקבלת החלטות מהירה על בסיס התיוג – ובדרך מפספסים מידע או הכרות עם מידע שיכול להביא להחלטה שונה.

אז איך מפחיתים את ההטייה ובאמת בוחרים ?

החלטות לא צריכות להתבצע על בסיס שיקולים רציונאליים בלבד ולהיות מלוות בסכמות וחישובי הסתברות. ההיפך הוא הנכון. היו ערים לכך שמרבית ההטיות קורות כאשר יש מרכיב בהחלטה שנושא מטען רגשי (ולרוב זה כך בהחלטות משמעותיות) והוא לא מקבל את המקום הראוי לו. . התייחסות לרגש תפחית מצבים בו המוח ממהר לקבל החלטה – גם כשאינה הטובה ביותר – על מנת ל”היפטר” מחוסר הנוחות, המתח או החרדה. תנו גם לרגשות שלכם לדבר ותנו להם מקום לצד השיקולים השכליים לאורך תהליך איסוף הנתונים, עיבודם ובחינת החלופות עד לקבלת ההחלטה הנכונה עבורכם.