שפעת. יש מה לעשות

האם צבע הנזלת הוא עדות לשפעת? מהם הסימפטומים האחרים של המחלה? אילו סיכונים יש בה, ומה אפשר לעשות כדי למנוע אותה? (לא נשאיר אתכם במתח: התשובה היא להתחסן)

מלי קושא, אחות ראשית, מאוחדת

נזלת היא הפרשה טבעית ותקינה לחלוטין. כאשר היא מפסיקה להיות כזאת, ומתחילה להעיד על מצב של מחלה, היא גם מתגברת וגם משנה את צבעה הבריא והשקוף. היא נהיית לבנה וצמיגית יותר בתחילת זיהום או הצטננות; הופכת לצהובה עם התקדמות הזיהום, כאשר תאי דם לבנים זורמים לאזור כדי להילחם בחיידקים או בנגיפים, ונהיית ירוקה כאשר מערכת החיסון מחריפה את המאבק בפולשים. הנזלת שלכם מתגברת, מתעבה ומתחילה לשנות את צבעה? אתם משתעלים, חלשים, והחום שלכם עולה? לוח השנה מראה נובמבר? – סיכוי סביר שמדובר בשפעת.  זריקות לקמטים

אורחת קבועה

מחלת השפעת היא מחלה נגיפית נפוצה ומידבקת שתסמיניה מלווים בחום, כאבי שרירים, שיעול, כאב גרון וכאב ראש. תופעות אלה הן קלות וחולפות מאליהן בתוך שבוע עד עשרה ימים בדרך כלל. בחלק מהמקרים, כמו באוכלוסיית היעד שהגדיר משרד הבריאות, המחלה עלולה להידרדר ולהביא לסיבוכים כמו דלקת ריאות, מחלות נשימה ומחלות רקע ואף תמותה.

שפעת עלולה להחמיר את מצבם של חולים במחלות כרוניות, ולהגביר את הסיכון לאירועי לב ומוח אצל מי שנמצא בקבוצת סיכון. גם אצל מי שלא בקבוצת סיכון השפעת עלולה להסתבך; הסיבוך הנפוץ, אם כי לא היחידי, הוא דלקת ריאות. בכל שנה מתים בישראל משפעת כ- 1,500 איש שלא חוסנו: מהאוכלוסייה כולה. לא רק מקבוצות סיכון.

איך נדבקים בשפעת?

השפעת נגרמת על ידי וירוס האינפלואנזה (Influenza), שנמצא בהפרשות של דרכי הנשימה, ועובר מאדם לאדם באמצעות טיפות זעירות שמתפזרות באוויר בשעה שהחולה משתעל. קינוח האף או נגיעה באזור הפה והאף מעבירים את הווירוס אל הממחטה וכפות הידיים – והלאה לחפצים שנוגעים בהם. 

אז מה עושים? מתחסנים. עוד לפני שמתחיל החורף. מבנה הווירוס משתנה משנה לשנה ולכן יש להתחסן בכל שנה מחדש. שיעור התחלואה הגבוה ביותר נרשם בישראל בין נובמבר לסוף מרץ ולכן כדאי להתחסן כבר במהלך אוקטובר.

למי כדאי להתחסן?

לכולם. אבל יש גם קבוצות שעבורן ההמלצה היא גורפת אפילו יותר:

• בני 6 חודשים ומעלה הסובלים ממחלות ממושכות:

מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית

טרשת עורקים

אי ספיקת הלב

קצרת הסימפונות )אסתמה(

ברונכיטיס כרוני

פיברוזיס ציסטי

ברונכיאקטאזיס

אמפיזמה

שחפת

מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד

מחלת הסוכרת

מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים

מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן

מחלות כבד

מחלות נוירולוגיות

מחלות המטולוגיות

מחלות מלוות דיכוי במערכת החיסון, לרבות AIDS ומחלות ממאירות

חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות

חוסר דם ממושך

השמנה חולנית – BMI 40 ומעלה

• נשים שמתכננות להרות, נשים הרות ונשים בתקופה שלאחר לידה.

• ילדים בגיל 6 חודשים עד 18 שנים המקבלים טיפול ארוך טווח ב- aspirin עקב הסיכון שיסבלו מתסמונת ע”ש ריי אם יחלו בשפעת.

• קבוצות אוכלוסייה העלולות להעביר שפעת לאנשים בסיכון גבוה

• כל עובדי מערכת הבריאות.

• מטפלים ומתנדבים המבצעים ביקורי בית אצל אנשים בסיכון גבוה.

• בני משפחה של האנשים בסיכון, במיוחד מטפלים בבני פחות מ 5 שנים או במבוגרים בני למעלה מ- -50 שנים תוך הדגשת חשיבות לחיסון מטפלים בתינוקות בני פחות מ 6 חודשים.

• אנשים הממלאים תפקידי מפתח או מועסקים בשירותים קהילתיים חיוניים וכתוצאה מתחלואה גבוהה בקבוצה זאת עלולים להיווצר שיבושים בתפקוד השירותים לאוכלוסייה.

• אנשים שאושפזו עקב שפעת, עקב מחלת דמוית שפעת, או עקב דלקת ריאות בעבר.

• שאר האוכלוסייה, מגיל חצי שנה ומעלה.

אילו תופעות לוואי יש לחיסון?

כבר חמישים שנה ניתנים חיסונים נגד שפעת לעשרות מיליוני אנשים בעשרות מדינות. משרדי הבריאות בכל העולם מבצעים מעקב פרואקטיבי אחר המתחסנים, ומעולם לא תועדה תופעת לוואי חמורה בשפעת. 

תופעות הלוואי השכיחות לחיסון הן כאבים, נפיחות ואדמומיות במקום ההזרקה, וסימנים קלים של שפעת (חום נמוך, נזלת, כאבי שרירים). תופעות אלו חולפות לאחר 24 שעות.

“אבל אני בריא לגמרי. למה לי לקבל זריקה?”

כי זוהי המשמעות האמתית של הקפדה על אורח חיים בריא: הימנעות ממחלה, במקום טיפול בה כשהיא קורית. 

כי כשאתם מתחסנים, אתם מחזקים את כל מי שנמצא בסביבתכם. על מנת שהווירוס יתפשט יש צורך באדם הנושא את הנגיף ואדם שני שאינו מחוסן. לכן לחיסון יש גם משמעות חברתית עמוקה: ככל שיותר אנשים יתחסנו, אנחנו כחברה נוכל למנוע את התפשטות המחלה ואת סיבוכיה.

כי זה פשוט, זמין, חינמי, ללא תופעות לוואי משמעותיות. 

כי מגיע לכם ולילדים שלכם חורף נעים ורגוע, נקי משיעולים, מדחומים, כדורים וימי מחלה.

איך מונעים הדבקה?

ניתן לצמצם באופן משמעותי את הסיכון שבהדבקות במחלות הזיהומיות של החורף בכלל ובשפעת בפרט על ידי נקיטת מספר אמצעים פשוטים. שיטות המניעה שייכות לשתי קבוצות עיקריות: חיסונים – שעליהם כבר הרחבנו – ואמצעים שאינם תרופתיים. הנה הם: 

– מקפידים לרחוץ ידיים לפני כל ארוחה, ולאחר כל שיעול, עיטוש או קינוח אף.

– מתעטשים ומשתעלים אל המרפק או לתוך ממחטת נייר – לא אל כף היד.

– זורקים מיד לפח את ממחטות הנייר המשומשות.

– שומרים מרחק של מטר לפחות מאדם משתעל או מתעטש.

– נושאים בתיק תמיד תכשיר אנטי-בקטריאלי על בסיס אלכוהול, המאפשר לטהר את הידיים בכל עת.

– אם כבר חולים בשפעת, מצמצמים ככל הניתן את המגע עם שאר בני הבית. עדיף להתמקם בחדר נפרד עם חלון פתוח.

– ונשארים בבית. לא הולכים לעבודה, לא לגן ולא לבית הספר.

ואם בכל זאת חולים, איך מקלים על התסמינים?

– נחים. הרבה. 

– נוטלים תרופות להורדת חום והקלה על תסמינים

– שותים. בעיקר מים, אבל אפשר גם תה ומשקאות חמים כדי להקל על הגרון.

מתי פונים לטיפול רפואי דחוף?

אם מופיעים התסמינים הבאים:

– קושי בנשימה או קוצר נשימה

– לחץ וכאבים בחזה

– שיעול דמי

– סחרחורת פתאומית

– בלבול, אי שקט או פרכוסים

– הקאות מרובות 

– הופעה חוזרת של חום ושיעולים לאחר שיפור בתסמיני השפעת

אם החולה הוא ילד, ומופיעים אצלו התסמינים הבאים, יש לפנות לטיפול רפואי דחוף:

– קושי בנשימה או נשימה מהירה

– גוון העור מכחיל או מאפיר

– קושי בשתיית נוזלים או מיעוט שתן

– אפאטיות

– הקאות מרובות

– פרכוסים או שינויים במצב ההכרה

– אי שקט או בכי ממשוך

– הופעה חוזרת של חום ושיעולים לאחר שיפור בתסמיני השפעת

– אם הילד מקבל טיפול ארוך טווח באספירין