בואו נדבר על אנטיביוטיקה

"משבר האנטיביוטיקה" העולמי הביא להכרזה על חודש נובמבר כחודש שבו מועבר מסר חד משמעי אודות השימוש המושכל בתרופה

מומחי מאוחדת

בכל שנה זה חוזר על עצמו, ממש כמו החצב, הנחליאלי והגשם הראשון: הטמפרטורות מתחילות לרדת, ומחלות החורף מגיעות. ואנחנו גוררים את עצמנו לרופא, ובגרוננו הניחר בקשה אחת: אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה, דוקטור. חומצה פולית

אז מהי אנטיביוטיקה, בעצם? מדובר בקבוצת חומרים שמסוגלת למנוע גדילה והתרבות של חיידקים, ואפילו להביא להכחדתם. התרופות האנטיביוטיות משמשות אמצעי יעיל בלוחמה בזיהומים חיידקיים.

כל קבוצת תרופות אנטיביוטיות מסווגת לפי המנגנון הספציפי שבאמצעותו היא פוגעת בחיידקים. אבל החיידקים לא מוותרים בלי קרב. יש להם ארסנל מרשים של אמצעי הגנה, המאפשרים להם לחמוק מהשפעת התכשירים האנטיביוטיים. שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה גורם להיווצרות זנים עמידים לאנטיביוטיקה, כולל כאלה העמידים לכל תכשיר אנטיביוטי שקיים. מה שקורה למעשה הוא, שאותם חיידקים שבמקרה הופיעה בהם מוטציה גנטית לעמידות, זוכים ליתרון על פני החיידקים הלא עמידים. כך, אחרי כל טיפול אנטיביוטי, שורדים החיידקים העמידים. בנוסף, הגנים שמקנים עמידות לאנטיביוטיקה מתפשטים בין אוכלוסיית החיידקים. טיפול אנטיביוטי מיותר אינו מבדיל בין חיידקים גורמי מחלה ובין חיידקים טובים שנמצאים בגוף – וכל שימוש מיותר מחסל את החיידקים הטובים האלה ומביא לשגשוגם של חיידקים אחרים העמידים לתכשיר ועלולים לגרום מחלה.

למה זה מדאיג? – מכיוון שעמידות של חיידקים בפני אנטיביוטיקה משפיעה לא רק על החולה עצמו, אלא גם על סביבתו. חיידקים עמידים מופצים בקלות מהחולה לסביבתו הקרובה באמצעות מגע או טיפות רוק. מנגד, העלות העצומה הדרושה למחקר ופיתוח של אנטיביוטיקות חדשות, וחייהם הקצרים של תכשירים החדשים, הפכו את ההשקעה בפיתוח סוגים חדשים של תרופות אנטיביוטיות ללא משתלמת. על כן, בעשורים האחרונים פותחו רק קומץ של אנטיביוטיקות חדשות. בסופו של דבר, בעיית העמידות לתכשירי האנטיביוטיקה יכולה ליצור מצב שבו יימצאו חולים עם חיידקים עמידים שלא ניתן יהיה לטפל בהם. כן, בדיוק כפי שהיה לפני מאה שנה.

קצת מספרים

בארה”ב- חצי עד שליש ממתן אנטיביוטיקה בקהילה הינו מיותר.

בארה”ב נרשמות כ – 140 אלף פניות בשנה לחדרי מיון בשל תופעות לוואי של אנטיביוטיקה.

הבית הלבן ייסד תכנית שמטרתה להפחית השימוש באנטיביוטיקה ב-50% עד 2020, כחלק מהמאבק לבלימת התפשטות חיידקים עמידים.

בהודו, בה השימוש באנטיביוטיקה אינו מפוקח ואינו מבוקר, מתו בשנה אחת 58,000 תינוקות מחיידקים עמידים, שהועברו לתינוקות מאמותיהם

איחוד האירופי מדווחות 25,000 פטירות בשנה המיוחסות לחיידקים עמידים, ועוד 2.5 מיליון ימי אשפוז מסיבה זו.

אבל רגע.

אין לנו כוונה לשכוח את כל הדברים הטובים שאנטיביוטיקה עשתה, עושה ועוד תמשיך לעשות (אם רק נאפשר לה). האנטיביוטיקה שינתה את פני הרפואה ואת איכות החיים המודרניים לבלי הכר. בלעדיה לא הייתה כימותרפיה ולא היו ניתוחי לב. בלעדיה אנשים היו נפטרים מזיהומים שכיום נחשבים לפשוטים לריפוי. זוהי בדיוק הסיבה להקפיד ולשמור עליה אפקטיבית.

מה עושים? –שימוש מושכל

כאמור, טיפול אנטיביוטי ניתן כאשר קיימת מחלה זיהומית שהמחוללים שלה הם חיידקים. אנטיביוטיקה אינה יעילה בטיפול במחלות נגיפיות כגון שפעת. מאחר שרוב מחלות החורף נגרם על ידי נגיפים, ברוב המקרים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. ויותר מזה: שימוש באנטיביוטיקה ללא צורך הוא בדיוק הגורם לעמידות החיידקים. בדרך כלל חיידקים מסגלים כושר עמידות לאנטיביוטיקה בעקבות שימוש בתדירות תכופה בתרופה, או כאשר היא נלקחת שלא לצורך.

הרופא שלכם ירשום לכם אנטיביוטיקה רק במקרים שמצדיקים אותה; אל תנסו ללחוץ, לדרוש ולבקש אנטיביוטיקה אם אובחנתם כחולים במחלה וויראלית. היא לא רק לא תועיל – היא תזיק: כי כאשר תחלו במחלה זיהומית שבאמת מצריכה נטילת אנטיביוטיקה, היא עלולה לא לתפקד.

שאלנו את ד״ר ששה, מומחה למחלות זיהומיות שאלות על אנטיביוטיקה (וגם קיבלנו תשובות)

מתי אנטיביוטיקה ומתי לא? 

לפי הרופא שלכם, כמובן, שמודע היטב לנזקים שגורמת אנטיביוטיקה שנרשמה שלא לצורך. אבל הנה גם קווים מנחים כלליים:

הצטננות ושפעת – הגורמים הם נגיפים, ואנטיביוטיקה אינה יעילה לטיפול בהן.

שיעול, ברונכיטיס או סינוסיטיס – ברוב המקרים, מחוללי המחלות הללו הם נגיפים ואנטיביוטיקה לא תעזור. אם המחלה נמשכת זמן רב, ייתכן שחיידקים הצטרפו לחגיגה. הרופא יכריע.

שלשולים – ברוב המקרים נגרמים על ידי ווירוסים. במקרים שבהם השלשול הוא חיידקי, הוא בדרך כלל דמי ומלווה בחום גבוה – ואז הרופא עשוי להמליץ על לקיחת תרבית ועל טיפול אנטיביוטי. 

כאב גרון – כאן נדרשת בדיקה. רוב כאבי הגרון נגרמים על ידי נגיפים ולא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה. אבל זיהום סטרפטוקוקלי בגרון נובע מזיהום חיידקי וצריך לטפל במחלה באנטיביוטיקה. הרופא שלך ייקח משטח גרון ובמידה ותשובת המשטח היא חיובית ימליץ על טיפול אנטיביוטי מתאים. חיידק הסטרפטוקוק לא פיתח עמידות לפניצילין, וזוהי האנטיביוטיקה היעילה ביותר לחיסולו; שימוש בתרופות כמו זינט או אוגמנטין רחב מדי למטרה זו ועלול לגרום לנזק סביבתי ולפגיעה באוכלוסיות חיידקים ידידותיות ששוכנות בגוף.

כמה ימים נמשך טיפול אנטיביוטי?

משך הטיפול משתנה ממצב למצב ובהתאם לסוג הזיהום, מיקום הזיהום והחיידק.

ואם אני מרגיש טוב כבר אחרי יומיים, אפשר להפסיק את הטיפול האנטיביוטי? 

במקרה כזה כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שיחליט האם לקצר את הטיפול.

האם לשימוש באנטיביוטיקה יש תופעות לוואי?

כן. רובן לא נעימות (זיהומים פטרייתיים) וחלקן מסכנות חיים, כמו תגובות אלרגיות שונות ומתן הזדמנות לחיידקים מזיקים אחרים להתפתח בגוף, כמו חיידק המעיים האלים קלוסטרידיום.

למידע נוסף אנא מלאו פרטיכם

שדה חובה
אנא הכנס כתובת מייל תקינה
שדה חובה